האוסף

במוקד עשייתה של הספרייה הלאומית ארבעה אוספי ליבה: ישראל, יהדות, אסלאם והמזרח התיכון ומדעי הרוח.

תמונה: בכרם, כרזת הקרן קיימת לישראל, אייר: ד' זק, ישראל, שנות ה-60 של המאה העשרים

בשנים האחרונות התמקדה הספרייה הלאומית בהעשרת ארבעת אוספי הליבה: אוסף ישראל, אוסף היהדות על שם חיים וחנה סלומון, אוסף האסלאם והמזרח התיכון ואוסף מדעי הרוח. באוספים פריטים בעלי ערך רב, בהם כתבי יד ייחודיים מאת ענקי רוח כרמב"ם וסר אייזק ניוטון, כתבי יד אסלאמיים נדירים ביופיים מן המאה התשיעית, ארכיונים אישיים וכתבי אינטלקטואלים ודמויות משפיעות, בהם מקס ברוד, מרטין בובר, נתן שרנסקי ונעמי שמר, וכן ספריית קרן ולמדונה והגניזה האפגנית. הספרייה הלאומית מחזיקה באוסף הגדול בעולם בנושאי יהדות ומוזיקה יהודית וישראלית וכן באוספים משובחים של כתבי יד, מפות עתיקות, ספרים נדירים, תצלומים, חומר ארכיוני ועוד.

להלן יוזכרו כמה מן האוספים הבולטים.

ספריית קרן ולמדונה

האוסף הפרטי המשובח בעולם לכתבי יד, דפוסים וכרזות עבריים נרכש בינואר 2017 כמעט בשלמותו בסיועם הנדיב של הקרן על שם חיים וחנה סלומון ובשיתוף אספני הספרים וחפצי הארכאולוגיה והיודאיקה ד"ר דוד וימימה יסלזון. את אוסף ספריית קרן ולמדונה אסף במשך יותר משישים שנה ג'ק לונצר, אספן בעל חזון, ואלפי פריטיו מסרטטים את מסלול התפשטות הדפוס העברי ותפוצת התרבות היהודית בעולם.

עיזבונו של מקס ברוד

בשנת 2019, בתום מאבק משפטי ארוך, סוער, וחוצה גבולות, מאבק שהחל בישראל, הגיע עד גרמניה ושווייץ וזכה לסיקור נרחב בתקשורת המקומית והבין־לאומית, קיבלה הספרייה הלאומית את אחרוני המסמכים מעיזבונו של מקס ברוד. בעיזבון אלפי מסמכים, בהם מקבץ מכתבים, כמה מכתבי היד החשובים ביותר שכתב פרנץ קפקא וכן יומנו של ברוד. את המסמכים הציל ברוד מידי הנאצים והחזיק ברשותו עד מותו בשנת 1968 בתל אביב. ספרני הספרייה הלאומית החלו מייד בניתוח, קטלוג עומק וסריקה ראשונית של כתבי היד, המכתבים והיומן של ברוד וכן של פריטים מאת קפקא. במסמכים הרומן הידוע של קפקא 'מכתב אל האב' בכתב ידו.

The Afghan Geniza

אוסף זה, ובו כ־250 דפים בעברית, פרסית וארמית, מתוארך לראשית המאה האחת־עשרה, והוא כנראה האוסף הגדול ביותר של חומרים מאפגניסטן מאותה התקופה. האוסף הוא המקור הראשון המלמד על הקהילה היהודית שפרחה באותם ימים וכן על התרבויות המוסלמיות והפרסיות בתקופה שקדמה לפלישת המונגולים. הגניזה האפגנית נרכשה בעזרת התמיכה הנדיבה של קרן ויליאם דוידסון וקרן חיים וחנה סלומון. בשנת 2019 הוצגה במוזאון הלאומי ברוסיה הארמיטאז' התערוכה 'החיים בחֻ׳רַאסַאן – גניזה מן הספרייה הלאומית של ישראל', ובה נחשפו אוצרות ייחודיים אלה בפעם הראשונה.

דן הדני – אוסף יפפ"א (Israel Press and Photo Agency)

אוסף התצלומים של דן הדני, שהוא חלק מאוסף התצלומים הלאומי של משפחת פריצקר, מחזיק מיליון תצלומים ותשלילים (נגטיבים) המתעדים את האירועים ההיסטוריים הבולטים בישראל וכן את חיי היום־יום במדינה בשנים 1965‒2000. האוסף הועבר לידי הספרייה הלאומית בעזרת תמיכתה הנדיבה של קרן ויליאם דוידסון.